אבטלה טכנולוגית: בשורות טובות?

"תשמע אחי, לא יעבור הרבה זמן עד שגם לכם, המשפטנים, לא תישאר עבודה", אמר לי חבר בשיחה שגלגלנו לפני כמה ימים. האבטלה שהובטחה לי לא נומקה בהצפת עורכי הדין בשוק העבודה, אלא בשינוי משמעותי הרבה יותר – מהפכת האינטליגנטציה המלאכותית. למעשה, הבסיס הטכנולוגי לקיומה של בינה מלאכותית כבר קיים, ועיקרה של עבודת הפיתוח כיום מתמקד ביישומים קונקרטיים של הטכנולוגיה. כך למשל, הטכנולוגיה שעשויה לגרום לי להיות מובטל, מפותחת בימים אלה ממש. הערכות מדברות על כך שהיא תוכל לבצע מחקרים משפטיים, להעריך סיכויים של תביעות ואולי אף לנסח חוזים בהתאם לרצונות הלקוח.

כמובן שאובדן העבודה הצפוי לי היא רק תופעה אחת מתוך המציאות החדשה שמהפכת האינטליגנציה המלאכותית תעמיד בפני האנושות. חברת IBM, למשל, הולכת ומשכללת את "ווטסון", מערכת אשר כבר היום מסוגלת לאבחן סרטן ולהציע תכניות לריפויו, ואשר בסופו של דבר אמורה להיות מסוגלת לתת אבחונים לבעיות רפואיות כלליות ולהציע טיפולים עבורן. במילים אחרות, IBM מפתחת מערכת שתייתר במידה רבה את מקצוע רופא המשפחה ואולי גם את חלק ממקצועות הרופאים המומחים. אם המקצועות עתירי הידע עתידים "לסבול" מכניסה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתחומם, מקצועות הדורשים ידע מועט עתידים להיעלם אף מהר יותר. מהפכת המכוניות האוטונומיות תכחיד גם היא מקצועות רבים. מורי נהיגה יימצאו עצמם מובטלים, וכך גם נהגי משאיות, מוניות ואוטובוסים. אם הכל יתאפשר באופן אוטומטי, אנחנו פשוט לא נזדקק לאנשים שיעסקו בתחומים הללו. גם מקצועות כמו קופאים בחנויות, פועלי זבל (הרי אם הרכב אוטומטי, אין סיבה שהמנוף לא יוכל להתחבר לפח "לבדו" לפני שהוא מרים אותו), שליחים, חלק גדול ממקצועות הבנייה וכמובן חלק ניכר מפועלי הייצור יוחלפו בידי מכונות. זאת כמובן רק רשימה חלקית אבל השורה התחתונה ברורה – עולם התעסוקה כפי שאנו מכירים אותו ישתנה ללא הכר, ומקצועות רבים ייעלמו.

בשנת 2011 יצא ספר בשם (בתרגום חופשי) "המרוץ כנגד המכונה" המנתח את הנושא מזוית כלכלית. הטיעון המרכזי של הספר, בקליפת אגוז, הוא שניתוח מדד הפריון לעובד אל מול מדדי מקומות התעסוקה החדשים שנוצרים בארה"ב מצביע על מגמה של גידול בפריון אל מול קיטון במקומות התעסוקה החדשים שנוצרים. עד לשנים האחרונות העלייה בפריון לעובד הובילה להכנסה של עובדים רבים יותר לשוק התעסוקה, זאת כיוון שהתועלת מהעובדים עלתה וכך הפכה את העסקתם של עובדים רבים יותר ל"משתלמת". מסקנת הספר היא שהמצב החדש בו עובדים יצרניים יותר אך מספרם אינו גדל מעיד על כך שעידן הבינה המלאכותית כבר כאן, והוא משנה מהיסוד את המבנה של הכלכלה. הספר מנמק זאת, בין השאר, ביכולת של המכונות לבצע חלק מהתפקידים שהיה צורך לכאורה בעובדים בכדי למלא אותם.

נדמה שאובדן מקומות העבודה כתוצאה מכניסתם של מכונות אינו תהליך חדש בחברות אנושיות. המהפכה התעשייתית מהווה כמובן את הדוגמא הקלאסית לשינוי כזה שהתחולל בחברה ולדעתי אפשר להסיק ממנה גם על שעתיד להתחולל במהפכה שאנו נמצאים בה היום. המהפכה התעשייתית, שהתרחשה במאות ה18-19, שינתה באחת את פניה של אירופה. מכונות תפסו את מקומם של מקצועות רבים, ותוך מספר שנים, סנדלרים, תופרים, יצרני כלי בית ועוד בעלי מקצועות רבים וטובים איבדו את משלח ידם לטובת שיטות ייצור יעילות יותר. השינויים הללו יצרו יצר גל אבטלה עצום בגודלו והובילו גם לחלוקה מחדש של העושר בחברה. תהליך דומה כנראה כבר התחיל להתרחש כיום בארה"ב והוא ימשיך בטווח הקצר והבינוני גם במסגרת המהפכה הנוכחית. עם זאת, אותי מעניין במיוחד הטווח הארוך – העובדות מראות שבטווח הארוך האבטלה ופערי העושר, בעידן שאחרי המהפכה התעשייתית, התייצבו ובסופו של יום רמת החיים של כלל האוכלוסייה עלתה בצורה משמעותית. אין יסוד לחשוב שהשינויים בטווח הארוך יהיו שונים במקרה שלנו.

אז מה הוביל ל"נס" בפעם הקודמת- איך קרה שהכחדתם של מקומות עובדה רבים כל כך לא הובילה לגידול באבטלה בטווח הארוך? התשובה טמונה כמובן בעובדה שלצד מקומות העבודה שנעלמו נוצרו גם מקומות עבודה חדשים וכן העושר הכולל של החברה גדל. למעשה, תחומי ידע ותעשייה חדשים לגמרי נוצרו, והביאו איתם מקומות עבודה רבים. מהנדסי מכונות, הנדסאים וטכנאים, מהנדסי חשמל וכל שאר הגורמים שעסקו בתכנון, ייצור ותפעול של המכונות החדשות הפכו להיות מקצועות עבודה. בטווח המעט ארוך יותר נוצר אף תחום עיסוק שהפך היום לאחד המבוקשים ביותר בעולם המערבי: ה"ההיי-טק", שהוא כולו תוצר של פיתוחים שנעשו בהמשך למהפכה התעשייתית. העושר שנוסף לחברה, כתוצאה מהיעילות המוגברת בייצור, הוא גם זה שמאפשר את ההשקעה העצומה בפיתוח של טכנולוגיות חדשות.

לעושר השפעה נוספת על שוק העבודה. עצם קיומו מאפשר הגדלה של מקצועות קיימים של קמעונאיים ונותני שירותים בהיקפים עצומים. "תרבות הצריכה" המערבית, מבוססת על כוח הקנייה העודף שיש בידי האנשים. הכוח העודף הזה הוא שמאפשר לאנשים רבים בחברה המערבית לרכוש מזון, בגדים, מכשירי אלקטרוניקה ועוד מוצרים רבים אחרים שמעטים מאוד היו יכולים להרשות לעצמם לרכוש בעבר. בכך נוצרים כמובן מקומות עבודה רבים חדשים. שוו בנפשכם כמה מקומות עבודה קיימים היום באזור תל אביב רק בזכות המסעדות שמספקות ארוחות צהריים לעובדי היי-טק באזור. יש לשער שהרווחה הכלכלית הגדולה שתגיע בעקבות טכנולוגיות הבינה המלאכותית תמשיך את המגמה הזאת עוד יותר.

קשה להגיד האם ההתאוששות בשוק התעסוקה תתרחש עוד בימים שאנחנו נהיה חלק ממנו, אבל בכל מקרה סביר להניח שהדורות הבאים יהנו מאוד מפירות "המהפכה" המתחוללת. האם מדובר בבשורות טובות? לדעתי כן, אבל זו כבר שאלה שהתשובה לה תלויה בזהות הנשאל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצים להצטרף לדיון?
כיתבו את תגובתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *